משקל נוֹצה

יום לפני שקילה, מתקבלת בוואטסאפ של הקבוצה, ההודעה הבאה:

"בּוקר טוב זבּרות יקרות, אני מזכירה לכן שאתן נשקלות מחר בבּוקר, בּבקשה כּולכן, אל תתחמקו מהשקילה היא סופר חשובה עבורכן.

כללים לפני שקילה למי ששכחה:

אני הזבּרה: למי ששכחה?!  לאכול ?! לא קרה ולא יקרה..

לסיים לאכול עד 20:00 בערב

אני הזבּרה: אשתדל, זה אומר שלא..

לא להעמיס כמות גדולה של ירקות היום בארוחות

אני הזבּרה: בּגלידה אין ירקות..

לשתות הרבּה מים

אני הזבּרה: לא מסוגלת..

להתרוקן מחר ולהישקל בלי בּגדים

אני הזבּרה: נו הבנתי, בלי הפּיג'מה..

לעדכן באפליקציה וגם אותי כמה ירדתן/עליתן

אני הזבּרה: אני לא מתכוונת להישקל..

ושיהיה בּהצלחה".

אני הזבּרה: לפני הקולונוסקופּיה, קיבלתי פחות הוראות.

אז זהו, העניין עם השקילה, זו לא באמת השקילה, אני נשקלת כל יום, ולפעמים יותר מפעם אחת. בכל פעם שאני נשקלת, אני גם מתעכבת, דקות ארוכות על המשקל, בתקווה שהאוויר הכבד סביבי יתנדף, ואולי יפחית ממשקלי.

לך אני כותבת הודעה בפרטי, שלא נשקלתי, ושאני מפחדת להישקל.

תביני אותי. אני מפחדת. אני מפחדת לאכזב אותך, אבל הכי, הכי, הכי,

אני מפחדת לאכזב את עצמי.